תלמים

שרון רשב"ם פרופ

כשציירתי את העבודה הזו הנחתי אותה על קיר עץ מחורץ ועליו עבדתי.
במשך תהליך הצביעה והציור הוטבעו הפסים של הקיר על גבי הבד.
הם חרצו את הפנים, את הגוף,
את העבודה כולה
כי רציתי לומר שתהליך היצירה מוטבע בתוצאה הסופית
שאי אפשר להעלים את מה שנמצא ברקע,
שברגע שאנחנו מתחילים להיווצר, הרקע שלנו מלווה אותנו והופך
לחלק ממי שאנחנו -
מה שאנחנו עוברים,
מה שמלווה את תהליך הגדילה שלנו,
החוויות ברקע הן אלו שמעצבות את התוצאה הסופית,
ואי אפשר להסתיר את קווי המתאר.

בסוף גזרתי את הבד לרצועות רצועות.
כי בסופו של דבר,
כל אחד נשאר להתמודד עם החריצים שלו
לבדו.

ערב יום השואה.

יש אנשים שהם חריצים חריצים.

תלמים | שמן על בד | 2013