את סירת העץ הזו את מקבלת לידייך כעת.

​את סירת העץ הזו את מקבלת לידייך כעת.

אותה אחת שניסית לאזן כל השנים, זורקת מסיפונה שקים כבדים

ומילים, שקים של מילים.

 והחלטות לא שלך שהכבידו על כתפיה העמוסות לעייפה.

ככה הגעת אל אותה הנקודה בה זרמי ימים נפגשים,

הימים שהיו והים אליו את שטה כעת

וזוהי סירתך ואין לך מושג מה לעשות בה עכשיו כשהיא רק שלך לנווט

ולאן נעלמו כל אותם שקי מילים שהשלכת כלאחר יד, אולי היה בהם דבר מה

משהוא שיעזור לך להחליט,

תמיד קיווית להישאר לבד, רצית לאחוז בהגה ועתה הוא כבד וזר למגע

לאן לפנות, את מי להעלות, מתי לדאוג, איך לזהות סערה..

לבד את שטה, והסירה כבר סדוקה היא מזמן לא חדשה

ואת מביטה קדימה, מקווה

הנה הים והוא שקט עכשיו, נע תחתייך, זע איתך

לרגע נדמה לך שאת בשליטה!

 אולי סוף סוף תהיה זו הפלגה שקטה..

שנה אחרת, פחות קשה.

 

School of fish//טכניקה מעורבת על דף שרטוט//נמכר