School of fish

שרון רשב"ם פרופ

אנחנו מוכנים להגן על מי שדומה לנו. ככל שיש יותר מאיתנו אנחנו בטוחים בעצמנו. אנחנו נגן האחד על שני בתנאי שהחבר לידינו מאשר את דבר קיומנו.

אם לא נגבה האחד את הקיום של חברו- למה לנו להתאמץ לחיות בכלל?

הכח שבקבוצה הוא עצם היותה אחידה. מונחית על ידי חוק וסדר. מראה ריח התנהגות. מי שנלחם על זכותו לשמר את האינדיבידואליות שלו עושה זאת על חשבונם של חבריו הפרגמטיים. אלו שמוותרים על זנב הטווס של האינדיבידואל. זה שמנכס לעצמו גינונים שונים ייחודיים - מאיימים.

הקבוצה היא בועת שומן שבוחרת נפח על פני תוכן. היחיד הוא גרעין אקזוטי שעשוי להכחד רק מעצם היותו נטול הגנת השומן שמעניקה קבוצה זחוחה.

כל חוויה שנחווית היא הזדמנות להתפתחות. צריך אומץ בשביל להתמודד עם חוויה אישית ולפענח אותה לכדי צמיחה. יותר פשוט לוותר על כך ולקבל הנחייה מלמעלה לצורת התמודדות שנחוותה זה מכבר ובכך לדלג מעל לקושי אבל גם לוותר על הגילוי.

הדג הבודד יגע בתחושות גדולות ויחווה גלי ריגוש אבל עשוי לסיים את חייו מהר יותר מחייהם של הדגים בקבוצה. אלו המוגנים מהחלטות ולקיחת סיכונים. מוגנים על ידי הפחד שלהם מעצמם.

אני מעדיפה את מגע ידו של היחיד. את הקול הדק שנשמע מתוך שקט גדול. הקול שלי עצמי.