אמהות היא סל קש עמוק
אימהות היא סל קש עמוק בתוכו את נושאת את חייהם של ילדייך האהובים. לכאורה החומר קל, הקש הבהיר סופח אליו - מה כבר יכול להיות קשה בגידול ילדים?
אך ככל שנוקפות השנים מתחוור לך, לא בהיר, לא קל, אף פעם לא ברור. והחומר הכבד נערם, ומה שנזרק פנימה כלאחר יד, תופס את מקומו בתוכך לעד. ואין לך רגע אחד בו הסל הזה חף מדאגה, ואין יום בו התוכן לא מאיים לעלות על גדותיו, נשמט החוצה, ואת האם, תדיר אוספת, מסדרת בחזרה, ואין לך שקט, את תמיד חסרה. והם בשלהם, משליכים פנימה לבבות שבורים, חתכים, אכזבות וצער, בשביל שתתקני ותנקי ותשיבי להם בחזרה. ואת הרי אם מסורה, כל כך משתדלת להיות שם, פנויה וזמינה. ולעיתים, כל מה שאת רוצה, זה לקפוץ לסל הזה פנימה, בעצמך. למצוא בו מעט נחמה.
ואז את מגלה: אין שם מקום בשבילך, הסל מלא.
סבתא, אמא שלי ואני/עט דיו על נייר/2017